בן בלומה ואלכסנדר-זושא, נולד ביום כ"ב בתשרי תרפ"ט (6.10.1928) בנירבאטור שבצפון-מזרח הונגריה וגדל שם בציבור יהודי שדבקותו במסורת התמזגה עם תהליך ההתערות בחיי התרבות של האומה המדיארית, אך לא-מעטים היו שנעצרו באמצע הדרך ואת כמיהתם להשתרשות בקרקע-מולדת העתיקו כלפי נחלת האבות בציון. התשוקה לארץ-ישראל באה לו בשנות ילדותו מהתורה שלמד מפי רבותיו ב"חדר", נוסף ללימודיו בבית- הספר העממי של הקהילה היהודית בהונגריה. עם התערערות מסד הדורות של חיי בני דת משה בהונגריה, עקב מסע-ההשמד של הנאצו-מדיארים, חיפש ומצא את הדרך להגשמת השאיפה לציון בקן הבודפשטי של תנועת "השומר הצעיר" והתמסר לה בהתלהבות. באותו קן היה הוא היהודי השורשי ויודע-עברית היחיד בין בני מתבוללים שהגיעו אל התנועה מחוגים אחרים. מבחינת השוני שבעברו וחינוכו היה יוצא דופן בקרב החברים, אך כולם הכירו בערך הדרכתו הרוחנית, הן בחלק האידיאולוגי הכללי של התנועה והן בהוראת הדרך לשיבה אל היהדות והארצישראליות. עמרם עלה ארצה בשנת 1943, הצטרף לחברת-הנוער בקיבוץ שער העמקים, וקיבל שם הכשרה וחינוך. הוא התגבר על חולשתו הגופנית, נאבק עם קשיי ההסתגלות לעבודה גופנית, ואושרו גדל עם גידול הישגיו בעבודה ועם התאקלמותו בחקלאות. עמרם הביע את רחשי לבו ברשימות ובשירים בעברית חיה ועסיסית שכתב לא לשם פרסום, אלא לעצמו בלבד.
כשהחליטה חברת-הנוער להצטרף לקיבוץ שער העמקים ניסה להתנגד להליכה למקום שאחרים כבר הניחו את יסודותיו ורצה לצאת למאבק-בראשית עם השממה במקום חדש. אך לבסוף נשמע לצו התנועה ונשאר עם חבריו בשער העמקים. בשנת 1946 התגייס לפלמ"ח והתאמן בשער העמקים ובשריד. הוא סיים קורס חובשים מחלקתיים והשתלם בשירות מרפאות. כמו-כן השתתף בהעלאת מעפילים מהאונייה אל החוף בנהריה ועוד, בפעולת- גמול בבלד א-שייח' אחרי הטבח בבתי-הזיקוק, בריכוז תחנות עזרה ראשונה כחובש פלוגתי, בפעולות גשר א-דמיה, שפרעם, כפר קנה, כברי, מצובה, אילון, חניתה, ובפעולות נגד גיחות האויב מהלבנון. במרס 1948 שוחרר וחזר לשער העמקים, אך מיד נדרש לחזור לשירות עם העזרה שנדרשה מהמשק. השתתף בטיהור סביבת משמר העמק אחרי תבוסת צבא השחרור של קאוקג'י, בכיבוש ואלדהיים ואום א-זינאת, ובהגנה על קיבוץ גשר בעמק הירדן. ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948) ערכו הסורים התקפה כבדה על הדגניות בסיוע שריון וארטילריה, אך נהדפו. בקרב זה נפל בהגנה על דגניה ב', והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ.
בחוברת שקיבוץ שער העמקים הוציא לזכרו מובאים כמה משיריו ומרשימותיו.